רש"י על כתובות מ׳ ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור כתובות מ׳ ב:ו׳
6 וְכִי תֵּימָא נֵילַף מִינֵּיהּ, מָמוֹנָא מֵאִיסּוּרָא לָא יָלְפִינַן. וְכִי תֵּימָא נֵילַף מִקְּנָסָא, מָמוֹנָא מִקְּנָסָא לָא יָלְפִינַן. אֶלָּא מִסְתַּבְּרָא דְּאָבִיהָ הָוֵי, דְּאִי בָּעֵי מָסַר לַהּ לִמְנֻוּוֹל וּמוּכֵּה שְׁחִין.
פירוש רש"י על כתובות מ׳ ב:ו׳
6 נילף מקנסא - מה קנסה לאביה אף שאר שבח ממון נעורים לאביה:
7 אלא מסתברא - דבושת ופגם דאב הויא שהרי בידו לביישה בבושת בעילה ולפוגמה בפגם בעילה:
8 דאי בעי מסר לה - לקדשה בביאה:
9 למנוול ומוכה שחין - כדתנן לקמן האב זכאי בבתו בקידושי' בכסף ובשטר ובביאה וכיון דבידו ליטול ממון לפוגמה ולביישה בושה זו השתא אפסדיה האי דפגמה: